פטריות בישראל

קרדיט:

פקועת geesterani

Agaricus geesteranii / Allopsalliota geesterani

סוג: פָקוּעה Agaricus
משפחה: פקועתיים Agaricaceae

הכובע בשרני, כיפתי, קמור ההולך ונפרש ונעשה שטוח או שקוע במרכזו, קוטרו 7-15(20) ס"מ, פניו נראים יבשים אפילו אחרי הגשם. שוליו מקופלים בגיל צעיר ולאחר-מכן ישרים, קצותיהם בהירים יותר, חיוורים, לבנבנים. בגיל צעיר הכובע מכוסה בכיסוי פתיתי בצבע לבנבן, חום-ורדרד-חיוור, שאחר כך הופך חום-ורוד, חום-אדמדם-עכור, במרכזו כהה יותר, אפילו חום-סגלגל. בפטריות בשלות בשכבה הפתיתית מתפרקת לאזורים סיביים לא סימטריים, שבקרבת השוליים הופכים לקשקשים צמודים בצבע חום-אדמדם-חיוור, חום-אדמדם-עכור, על רקע חיוור, לבנבן-ורדרד או ורדרד-חום-בהיר. שרידי הצעיף החלקי נשמרים רק בגיל צעיר מאוד בצורת רקמה לבנבנה, רכה ונעלמת בין שולי הכובע לבין הרגל.
הדפים חפשיים, צפופים, צרים, בגיל צעיר צבעם קרם-עכור, אחר-כך הופך ורוד-חיוור, חום-ורדרד ולבסוף, חום-אדום-כהה, קצותיהם דקים, לבנבנים, חיוורים, לאחר התיבשות צבע הדפים הופך שחור-חום-ארגמני.
הרגל תחילה מתרחבת בקרבת בסיסה, אחר-כך הופכת גלילית, רק מעובה בבסיסה במקצת, גובהה 5,5-18(25)ס"מ, עוביה 2,5-4(6)ס"מ, לעתים הופכת צרה בבסיסה, מוצקה, אטומה, בגיל צעיר צבעה קרם, לבנבן, אחר-כך מקבלת גוון חום-ורדרד-בהיר, אדמדם-עכור. בחלקה העליון מכוסה בפתיתים בצבע הרגל, בחלקה התחתון מכוסה בנרתיק מוצק, אשר בדרך-כלל מתפרק ל2-3 שכבות דמויות חגורות, לעתים בצורת טבעת, בצבע צהבהב-ורדרד-עכור או חום-אדמדם-עכור. הקורים בבסיס הרגל תחילה בצבע צהבהב ואחר-כך ורדרד-חיוור.
הבשר קשה, מוצק, לבנבן, בשפשוף הופך לצהוב-עז בכובע ובבסיס הרגל, במקומות אחרים מצהיב חלש יותר. לאחר שתי דקות הצבע הצהוב מחוויר ואחר-כך הופך לורוד. הריח חלש, לפטרוית צעירות מזכיר את ריח של אניס או ריח של אגוזים. בפטריה בשלה ריח לא נעים, כמו ריח דגים. ישר אחרי שהפטריה נחתכה ונלקטה, יש ל ריח שמזכיר את הריח של אבקת כביסה או של סבון, בפטריה בשלה ריח של אדמה. הטעם חמצמץ-חלש, בפטריה בשלה מתקתק.
אבקת הנבגים בצבע ורדרד-חום-אפור. הנבגים אליפסואידיים-ביצתיים, חומים-חיוורים, מכילים 1-3 טיפות, גודלם 7-8*4,5-5,5 מיקרון.

גופי הרביה בשרניים וגדולים, נשמרים זמן רב יחסית. הפטריות גדלות בקבוצות, לעתים יוצאות מבסיס משותף או יוצרות מעגלים. מתפתחות די עמוק באדמה ובהופעתן על פני הקרקע מרימות גושים גדולים של אדמה. גדלות בחורשות של עצים רחבי-עלים.
הפטרייה נדירה מאוד. בישראל נמצאה באזור של מסדה, בחורשת אלונים, בינואר 1995.

לא ידוע אם הפטרייה ראויה לאכילה.

בתאור השתמשנו במידע מהאתר Mycobank.com וגם מתוך מאמר  "A contribution to the taxonomy and species diversity of the Agaricaceae tribe of Israel mycobiota", Solomon P. Wasser, 2000.

תמונות הפטריות באתר flickriver.com


סוג פני ההינומיתההינומית דמויית דפים
צורת גוף הרבייהפטריות הכובע המורכבות מכובע ורגל
צורת הכובעהכובע כיפתי, חצי כדורי הכובע קמור הכובע שקוע או פחוס במרכזו הכובע פעמוני רחב
סוג כיסוי הכובעפני הכובע בעלי קשקשים גדולים פני הכובע סיביים
סוג שולי הכובעהשוליים ישרים, חלקים השוליים מקופלים כלפי פנימה השוליים מצויצים
צורת הדפיםהדפים צפופים, דקים
צורת חיבור הדפים לרגלחפשיים
צורת הרגלהולכת צרה כלפי מטה גלילית ישרה מתרחבת כלפי מטה
מיקום הרגל ביחס לכובעמרכזית
סוג כיסוי הרגלבעלת חגורות טבעתיות קמחית-פתיתית
מבנה הרגל הפנימיאטומה
צורת הנרתיקנרתיק דמוי שק
תנאי הגדילהעל האדמה בקרבת עצי עלים
ריחו של גוף הרבייהריח של אניס ריח דוחה, לא נעים
גודל גוף הרבייהגודל בינוני (5-15 ס"מ) גודל גדול (מעל 15 ס"מ)
אכילותהאכילות לא ידועה
מראה הרגל החיצוניישנו נרתיק
בשר הפטרייהמצהיב
צבע הכובע/ גוף הרבייה כולומחום-בהיר עד חום-כהה מאדום-בהיר עד אדום-כהה, אדום-חום
צבע ההינומית (דפים, נקבים וכדומה)מחום-בהיר עד חום-כהה מאדום-בהיר עד אדום-כהה, אדום-חום
צבע הרגלבז', אפרפר, אפור, אפור-חום מחום-בהיר עד חום-כהה
עודכן: 2019-01-02