פטריות בישראל

אדומית מאפירה*

Entoloma sinuatum / lividum / Rhodophyllus sinuatus

הפטריות הגדולות והיפות האלה נמצאו בסוף דצמבר 2012 על-ידי יהונתן גולדמן וכליל אייל בחורשת אלונים של יער אודם בצפון הארץ, והועברו לאליונה ביקטובה החוקרת בתחום הפטריות באוניברסיטת חיפה. לאחר בדיקות המעבדה, אליונה הגיעה למסקנה שהפטריות שייכות לאחד משני המינים הקרובים מאוד של אדומית - Entoloma sinuatum או Entoloma lividoalbum - הם דומים מאוד גם במראה החיצוני, גם במבנה המיקרוסקופי וגם בהרגלי הגדילה שלהם.

ההשערה שלי שזאת אדומית Entoloma sinuatum, מכיוון שעל פי הספרות המקצועית, היא מגיעה למימדים גדולים יותר, מאשר Entoloma lividoalbum. הפריטים שנמצאו, כבר בגילם הצעיר יחסית, הגיעו לקוטר הכובע העולה על 10 ס"מ. כאשר הפטריות נמצאו, צבע הדפים שלהן היה עדיין קרם-לבנבן ולא ורוד-אדמדם - סימן, שגופי הרבייה עדיין לא הגיעו לעת ההבשלה. אז בכל מקרה, החלטתי להוסיף לאתר שלנו את התאור של Entoloma sinuatum, בכדי להזהיר את המלקטים - מין זה הינו רעיל ומסוכן מאוד, ואפילו יכול לגרום למוות! האדומיות האלה דומות לסוגי פטריות טובים למאכל כגון ישעוריות או דפוניות. (Olga Godorova).

* השם העברי של הפטרייה הינו זמני בלבד.

Entoloma sinuatum הוא המין הגדול ביותר מהסוג אדומית. קוטר הכובעים של הפטריות האלה בדרך כלל מגיע ל-5-15 ס"מ, אך חלק מהפריטים שנמצאו הגיעו ל-20-25 ס"מ בקוטרם! הכובע בתחילה כיפתי, אחר-כך קמור ונעשה שטוח, לעתים בעל פיטם רחב ונמוך במרכזו. שוליו מעוגלים ומקופלים כלפי מטה, עם הזמן נעשים גליים או נסדקים. פני הכובע חלקים, בתנאים לחים דביקיים במקצת, בגיל צעיר מבריקים ועם הזמן נעשים שעוותיים במראה. צבעו די מגוון: שנהב, קרם-אפרפר, אפור-חיוור, חום-חיוור, חום-אפור בהיר, לעתים בעל גווני צהוב-עכור, כהה יותר עם הזמן. פניו מכוסים בסיבים דקים וצמודים, צבעם כצבע הכובע.
הדפים די רחבים, לא כל-כך צפופים, מחוברים לרגל בצורת מפרץ או שן, בעלי קצוות לא ישרים ודפי ביניים. צבעם בתחילה צהבהב-אפרפר-חיוור או קרם-לבנבן, ההופך בעת הבשלת הנבגים לורוד כצבע סלמון או אדמדם. (הדפים הורודים-אדמדמים של האדומיות הבשלות עוזרים להבדיל ביניהן לבין מיני ישעוריות ודפוניות, בעלות דפים לבנים. גם למיני פקועות רבים צבע הדפים הוא ורוד, אך להבדיל מפקועות, אדומית תמיד תהיה חסרת טבעת או צעיף, או שרידי הצעיף, שבדרך כלל מופיעים אצל פקועות, במיוחד בפקועות צעירות.)
הרגל מוצקה ובשרנית יחסית, גובהה 5-15 ס"מ, עוביה 0,5-3 ס"מ, גלילית, בתחילה אטומה ועם הזמן הופכת לספוגית בפנים, לפעמים אפילו חלולה. לעתים עקומה. חלקה התחתון לפעמים מורחב-בולבוסי, אך בדרך כלל היא צרה בבסיס עצמו. פני הרגל בתחילה קמחיים, לבנים או לבנבנים, עם הזמן הופכים לחלקים, במיוחד בחלקה התחתון, הצבע הופך לאפור-חיוור או קרם-אוקר.
בשר הפטריה מוצק, לבן, סיבי במרקמו ברגל. הטעם והריח של גופי הרביה צעירים הם קמחיים, אך הריח של גופי הרביה בשלים הופך לריח לא נעים, כשל קמח מעופש או דגים.
צבע אבקת הנבגים ורוד-כתמתם כצבע סלמון או ורוד-חום-בהיר. הנבגים מעוגלים עם צלעות ברורים, בעלי טיפות שמן, גודלם 7-11*7-9 מיקרון.

הפטריות גדלות בקבוצות יחסית קטנות, פזורות או בצרורות של שניים-שלושה פריטים המחוברים בבסיסי רגליהם, לפעמים יוצרות מעגלים.אוהבות חורשות עצי עלים (אלונים) ואדמות גיריות, אך יכולות להופיע גם בפרקים ובמדשאות. בישראל הפטריות נמצאו בסוף דצמבר בחורשת אלונים של צפון הארץ.

הפטרייה רעילה ומסוכנת, גורמת להרעלות קשות הנובעות מהפרעות במערכת העיכול! דרגת הקושי של ההרעלה תלויה ישירות מכמות הפטריות ממין זה שהאדם אכל. אכילת כמות רצינית של הפטרייה הזאת יכולה לגרום למוות! תסמיני ההרעלה מופיעים כבר כעבור 0,5-2 שעות לאחר אכילת הפטריות ובאים לידי ביטוי קודם כל בסחרחורות וכאבי ראש, ולאחר מכן - הקאות, שלשולים וכאבי בטן חזקים. במקרי ההרעלה קלים יחסית התסמינים עוברים כעבור יומיים-שלושה, אך בכל חשד להרעלה לאחר אכילת פטריות יש לקרוא למד"א.

בתאור השתמשנו במידע מהאתרים Roger's Mushrooms, Fungipedia, Wikipedia, וגם funghiitaliani.it.

תמונות הפטרייה באתר hlasek.com
תמונות הפטרייה באתר funghiitaliani.it