פטריות בישראל

קרדיט: Roman Kuznetzov

גושית נאכלת

Boletus aereus

סוג: גושית Boletus
משפחה: גושיתיים Boletaceae

*המלקטים שלנו, שמצאו גופי הרביה של גושית נאכלת בחורשות של צפון הארץ, שמו לב, שהיא קצת שונה במראה מגושית נאכלת, המוכרת להם מיערות של ברית המועצות לשעבר. התיעצנו בנושא עם כמה מיקולוגים מקצועיים מחו"ל, שאחד מהם מתמחה בגושיות (שמו Boris Assyov, מיקולוג מבולגריה, וכאן נמצא אתר הבית שלו המוקדש למיני פטריות ממשפחת גושיתיים). קיבלנו מהם תשובה המשערת, שהגושית הנאכלת, הגדלה בארצנו היא זן קרוב מאוד של גושית נאכלת המוכרת לנו מחו"ל (Boletus edulis), והשם המדוייק של גושית נאכלת ארצישראלית הוא כנראה Boletus aereus או Boletus edulis f. aereus. בחלק מהספרות המיקולוגית היא נחשבת לשם נרדף של גושית נאכלת, ובחלק מהמקורות מופיעה כמין נפרד. פירושו של שם הגושית הזאת הוא "גושית ארד (ברונזה)", מפני שגווני הצבע של הגושית הזו מזכירים את צבע הארד.

הכובע בשרני, מוצק מאוד, בתחילה כמעט כדורי, עם הזמן הופך לקמור-שטוח או שקוע במקצת, קוטרו 6-20 ס"מ. פניו קטיפתיים, יבשים, בגופי הרביה הבשלים הם חלקים, מחוספסים או מכוסים בסדקים דקים. צבעו כהה, חום-כהה או חום-שחור, בהיר יותר בגופי הרביה הצעירים, חום-חלודי, חום-אפור או חום-זיתי. צבען של פטריות בשלות לעתים מופיע בכתמים ושטחים של צבעים וגוונים שונים, כהים יותר וחיוורים יותר, על פני הכובע.
הנקבים מעוגלים, קטנים מאוד, בהירים, צבעם קרם-לבן לגופי הרביה הצעירים, עם הזמן הופך לצהוב-חיוור, המשתנה לזיתי-ירקרק בשפשוף. הצנורות קצרים ודקים, בתחילה לבנים, אחר-כך בצבע קרם, צהוב-חיוור או צהוב-זיתי, לא משתנים בחתך.
הרגל מוצקה, עבה, גלילית, מתרחבת בקרבת הבסיס וצרה דמויית שורש בבסיס עצמו, גובהה 4-15 ס"מ, עוביה 2-6 ס"מ. צבעה בז', חום-חלודי או חום-אדמדם מתחת לכובע ולעתים בהיר יותר, לבנבן, בבסיס הרגל. על פני הרגל רשת בולטת שצבעה בתחילה לבנבן ההופך לחום-אגוזי. כתמים צהובים מופיעים לפעמים על פני בסיס הרגל.
בשר הפטריה לבן, לא משתנה בחתך, ריחו וטעמו טובים.
אבקת הנבגים זיתית, הנבגים דמויי כישור, חלקים, גודלם 10,5-19*3,5-7 מיקרון.

הפטריה נדירה, גדלה על הקרקע בחורשות אלונים של צפון הארץ באוקטובר(ספטמבר)-ינואר. ככל הנראה, מופיעה פעם בכמה שנים והופעתה תלויה בטמפרטורות וכמות הגשמים באותה העונה בתקופה שמתאימה להיווצרות גופי הרבייה שלה.

פטריה טובה למאכל. בארצות אירופה, במיוחד באיטליה, ידועה בשם עממי "פורצ'יני".

בתאור השתמשנו במידע  boletales.com וגם מויקיפדיה.

תמונות הפטרייה באתר boletales.com
תמונות הפטרייה באתר funghiitaliani.it


סוג פני ההינומיתההינומית דמויית צינורות ונקבים
צורת גוף הרבייהפטריות הכובע המורכבות מכובע ורגל
צורת הכובעהכובע כיפתי, חצי כדורי הכובע קמור ופחוס במקצת הכובע קמור הכובע שקוע או פחוס במרכזו
סוג כיסוי הכובעפני הכובע לבדיים פני הכובע נסדקים פני הכובע בעלי עורקים או קמטים פני הכובע גבנוניים פני הכובע חלקים, משיים
סוג שולי הכובעהשוליים ישרים, חלקים השוליים דקים, חדים
צורת הרגלישרה תפוחה, עבה מאוד בסיס צר דמוי שורש דמויית אלה גלילית
מיקום הרגל ביחס לכובעמרכזית
סוג כיסוי הרגלמרושתת
מבנה הרגל הפנימיאטומה
תנאי הגדילהבקרבת עצי עלים על האדמה
ריחו של גוף הרבייהפטרייתי
גודל גוף הרבייהגודל בינוני (5-15 ס"מ) גודל גדול (מעל 15 ס"מ)
אכילותהפטרייה נאכלת
צבע אבקת הנבגיםצבע זית
צבע הכובע/ גוף הרבייה כולובז', אפרפר, אפור, אפור-חום מחום-בהיר עד חום-כהה
צבע ההינומית (דפים, נקבים וכדומה)לבן, קרם או צהבהב
צבע הרגלבז', אפרפר, אפור, אפור-חום מחום-בהיר עד חום-כהה אפרסק, תפוז, חלודי, חום-חלודי
קרדיט: Roman Kuznetzov
קרדיט: Roman Kuznetzov
קרדיט: Roman Kuznetzov
קרדיט: Zohar Shafranov
קרדיט: Roman Kuznetzov
קרדיט: Roman Kuznetzov
קרדיט: Roman Kuznetzov
קרדיט: Roman Kuznetzov