גושית ורודת-פס
Rubroboletus pulchrotinctus
סוג: Rubroboletusמשפחה: גושיתיים Boletaceae
**בשנת בשנת 2024 זיהוי הפטרייה אומת באמצעות בדיקה גנטית אשר בוצעה ע"י אלעד גילאון, במעבדה של פרופ' שי קובו בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.
*השם הקודם של הפטרייה: גושית הפס הוורוד
הכובע כיפתי, קמור ונעשה שטוח, פניו לבדיים בפטריות צעירות והופכים לחלקים יותר עם הזמן, קוטרו 6-15 ס"מ, לפעמים אף יותר, העור של הכובע לא יורד בקלות. צבעו משתנה מחיוור יותר, קרם-צהבהב במרכז, לגוונים ורודים בשוליו - הסימן האופייני למין זה. מאדים לאחר שפשוף. לפעמים הצבע הורוד שבשוליים הינו עז וכהה יחסית, ולפעמים די חיוור. אולי, זה תלוי בתנאי הלחות, בהם גדלה הפטריה.
הצינוריות דקות, צהובות בפטריות צעירות ובצבע ירוק-זיתי בפטריות בשלות, מכחילות בלחיצה. הנקבוביות קטנות, צבען מגוון יחסית: צהובות, צהובות-לימוניות, צהובות-זיתיות, כתומות, כתומות-אדמדמות, למרות שבדרך כלל בצבע צהוב או צהוב-זיתי, גם מכחילות בנגיעה או שפשוף.
הרגל מוצקה, בפטריות צעירות קצרה ותפוחה יותר, גובהה 5-(15)12 ס"מ ועוביה 3-5 ס"מ, צבעה דומה לצבעים של הכובע, צהוב יותר בפטריות צעירות, בגוונים צהובים בחלק העליון וגוונים ורודים בחלק האמצעי. בחלק העליון והאמצעי הרגל מכוסה ברשת עדינה בצבע אדמדם.
הבשר מוצק וקשה, צבעו צהוב או בז'. מכחיל בחתך, בעיקר בכובע ובשליש העליון של הרגל. לפטריות הצעירות יש ריח נעים המזכיר ריח של פירות. עם הזמן הוא משתנה והופך לריח פחות נעים.
אבקת הנבגים בצבע צהוב-זיתי. הנבגים חלקים, דמויי כישור, גודלם בערך 13,5-15*6-6,8 מיקרון.
אינה שכיחה, גדלה בחורשות אלונים וחורשות מעורבות, בצפון הארץ ובאזורי ירושלים ובית שמש, בנובמבר-ינואר.
*בגליל מערבי באמצע דצמבר 2022 נמצאו כמה גושיות הפס הורוד שהיו דומות מאוד לגושית השטן. היה להם פס אדום רחב על הרגל וכובעים חיוורים כמעט ללא צבע ורוד בשוליים. לדבריו של מומחה Giampaolo Simonini, תופעה כזאת מוכרת אצל גושיות הפס הורוד שהוא חקר. בגדול גושית הפס הורוד מאוד קרובה גנטית לגושית השטן אבל עדיין אלה מינים נפרדים. בגלל שלפטריות האלה יש מופעים שדומים מאוד במראה החיצוני, זה יכול לגרום לטעויות בזיהוי וליקוט.
נאכלת על תנאי: עיבוד הגושיות מכחילות לאחר הליקוט תמיד-תמיד דורש הבאה להרתחה ובישול במשך כ-20 דקות, עד שעולה הקצף הלבן על פני המים, שאלה בעצם התרכובות החלבוניות הרעילות שמתפרקות תוך כדי הבישול. לאחר שהקצף מפסיק להופיע ונעלם, שופכים את המים, שוטפים את הפטריות במיים נקיים ורק אז עוברים לטיגון, בישול או הקפאה שלהן.
אכילת הגושיות המכחילות ללא בישול מקדים יכולה לגרום לשלשולים, הקאות וכאבי בטן.
בתאור השתמשנו במידע מהאתר ASOCIACIÓN MICOLÓGICA EL ROYO.
תמונות הפטרייה באתר boletales.com
תמונות הפטרייה באתר funghiitaliani.it
סוג פני ההינומיתההינומית דמויית צינורות ונקבים
צורת גוף הרבייהפטריות הכובע המורכבות מכובע ורגל
צורת הכובעהכובע קמור ופחוס במקצת הכובע קמור
סוג כיסוי הכובעפני הכובע חלקים, משיים
סוג שולי הכובעהשוליים ישרים, חלקים השוליים דקים, חדים
צורת הרגלישרה תפוחה, עבה מאוד דמויית אלה גלילית
מיקום הרגל ביחס לכובעמרכזית
סוג כיסוי הרגלמרושתת
מבנה הרגל הפנימיספוגית אטומה
תנאי הגדילהבקרבת עצי עלים על האדמה
ריחו של גוף הרבייהחמצמץ ריח דוחה, לא נעים
גודל גוף הרבייהגודל בינוני (5-15 ס"מ) גודל גדול (מעל 15 ס"מ)
אכילותהפטרייה ראויה לאכילה בתנאי מסויים
צבע אבקת הנבגיםצבע זית
בשר הפטרייהמכחיל או מוריק
צבע הכובע/ גוף הרבייה כולולבן, קרם או צהבהב ורוד, לילכי, סגול
צבע ההינומית (דפים, נקבים וכדומה)צהוב, אוכר, צבע חול אפרסק, תפוז, חלודי, חום-חלודי
צבע הרגלצהוב, אוכר, צבע חול ורוד, לילכי, סגול
