פטריות בישראל

קרדיט: Alex Gibhin

צדפית "אשוח"

Postia balsamea / Polyporus balsameus

סוג: צדפית Postia
משפחה: Fomitopsidaceae

*השם העברי של הפטריה הינו זמני בלבד.

גוף הרביה חד-שנתי, יושב או נוגע, מורכב מכובעים בודדים או מסודרים אחד מעל השני בקבוצה. הכובע דק יחסית, שטוח, דמוי מניפה, קוטרו עד 5 ס"מ, רוחבו כ-1 ס"מ, ועוביו כ-0,5 ס"מ, מרקמו דמוי שעם. צדו העליון סיבי או צמרי במקצת, חלק או מחוספס, בעל אונות חלשות, במצב טרי צבעו לבן או אפרפר בגוון אדמדם, בהתיבשות הופך לחום-חיוור או חום-עכור. שוליו חדים, ישרים, גליים או מקופלים במקצת, צבעם כצבע הכובע. הנקבים מצולעים ונסדקים עד מהרה, 5-6 יחידות במ"מ אחד, צבעם לבנבן במצב טרי, בהתיבשות הופך לקרם או בז'-חיוור. שכבת הצינורות בשרנית, במצב טרי לבנבנה, צהבהבה או בצבע בז', בהתיבשות קשה וחומה-בהירה, לפעמים עם כתמים בצבע חום-ייני. עוביה עד 5 מ"מ. הבשר מוצק, גלדני-דמוי שעם, דק, עוביו עד 3 מ"מ, צבעו לבן או בז', טעמי שרפי במקצת, ריחו נעים, מתקתק או כריח של אגוזים.

הנבגים מאורכים או גליליים-קצרים, חסרי-צבע, חלקים, גודלם 4-5*2,5-3 מיקרון.
 

הפטריה גדלה על גזעים חיים ומתים של עצי מחט. בישראל נמצאה על גזע של אורן. גורמת לריקבון חום.

אינה טובה למאכל.

בתאור השתמשנו במידע מתוך מאמר
 Checklist of Hymenomycetes (Aphyllophorales s.l.) and Heterobasidiomycetes in Israel, by Daniel Tura, Ivan V. Zmitrovich, Solomon P. Wasser and Eviatar Nevo (2010), וגם מהאתר Mycobank.

תמונות הפטרייה באתר hlasek.com
תמונות הפטרייה באתר mycoquebec.org


סוג פני ההינומיתההינומית דמויית צינורות ונקבים
צורת גוף הרבייהגופי הרבייה דמויי מניפה גוף הרבייה נוגע - חלקו פרוס על פני המצע
סוג כיסוי הכובעפני הכובע חלקים, משיים פני הכובע שעירים פני הכובע בעלי אונות פני הכובע סיביים
סוג שולי הכובעהשוליים מקופלים כלפי פנימה השוליים דקים, חדים השוליים גליים
צורת הרגלהרגל חסרה
תנאי הגדילהעל גזע של עץ בקרבת עצי מחט
גודל גוף הרבייהגודל קטן (1-5 ס"מ)
אכילותהפטרייה אינה ראויה למאכל
צבע אבקת הנבגיםלבן, קרם או צהבהב
צבע הכובע/ גוף הרבייה כולובז', אפרפר, אפור, אפור-חום לבן, קרם או צהבהב
צבע ההינומית (דפים, נקבים וכדומה)לבן, קרם או צהבהב
קרדיט: Alex Gibhin
קרדיט: Alex Gibhin
קרדיט: Alex Gibhin
קרדיט: Alex Gibhin
קרדיט: Alex Gibhin
קרדיט: Alex Gibhin