פטריות בישראל

בהוקית "שרפית"

Ganoderma resinaceum / Fomes resinaceus

*השם העברי של הפטריה אינו רשמי, אלא רק תרגום השם הלועזי.

גוף הרביה  חד-שנתי, לפעמים 2-5-שנתי, לעתים גדול מאוד, 10-45 ס"מ בקוטרו, עד 15 ס"מ ברוחבו ועד 10ס"מ או יותר בעוביו, יושב או מחובר למצע על-ידי רגל קצרה, עבה ולא מפותחת. צורתו חצויה, מעוגלת או חצי-מעוגלת, דמויית מדף או מניפה עבה, מרקמו דמוי שעם ונעשה מעוצה וקשה. פני הכובע פחוסים, מחורצים, בעלי אונות לא ברורות, מכוסים בקרום שבהתחלה הוא מבריק וצבעו אדמדם או צהוב-אדמוני, ואחר-כך הופך לחום-אדמוני, חום-ערמוני, חום-כהה עד שחור, ועמום בגלל שאבקת הנבגים נדבקת לשכבה השרפית המופרשת מתוך גוף הרביה. השוליים בדרך כלל מעוגלים, צבעם לבן או קרם. ההימנופור בעל נקבים, פניו בצבע קרם או לבן, שעם הזמן הופך לצהוב-עכור אוו אפור-חום-בהיר. הנקבים מעוגלים או מצולעים, 2-3 יחידות על 1 מ"מ. הצינורות מאורכים, צבעם כצבע הנקבים, אורכם 0,5-3 ס"מ, בדרך כלל מסודרים בשכבה אחת. בשר הפטריה בתחילה רך ודמוי שעם, מתקשה עם הזמן, בעל אונות לא ברורות, צבעו בתחילה חום-אפור-חיוור, המשתנה לחום-אדמוני-בהיר, עם שכבה כהה יותר בסמוך לשכבת הצינורות, עוביו עד 6 ס"מ בקרבת הבסיס.
הנבגים אליפסואידיים-ביצתיי, ראשיהם קטועים, צבעם חום-צהבהב, דפנותיהם כפולים - הדופן החיצוני דק וחסר צבע, הדופן הפנימי עבה, חום ובעל בליטות קוצניות, גודלם 9-11*5-7 מיקרון.

הפטריה גדלה על גזעים חיים ומתים של עצי עלים. מעדיפה מצע חי. גורמת לריקבון לבן של ליבת העץ. בישראל נמצאה על גזעים של פיקוס וצפצפה.

אינה טובה למאכל. בעלת תכונות מרפא.

דומה לבת מינה הקרובה, בהוקית מבריקה, אשר שונה ממנה ברגל ארוכה ומפותחת יותר, כובע קטן יותר והעדפה למצע מת.

בתאור השתמשנו במידע מתוך מאמר
 Checklist of Hymenomycetes (Aphyllophorales s.l.) and Heterobasidiomycetes in Israel, by Daniel Tura, Ivan V. Zmitrovich, Solomon P. Wasser and Eviatar Nevo (2010), וגם מהאתר Mycobank ומתוך ספר  Определитель грибов России, Порядок Аффилофоровые, вып. 2, М.А. Бондарцева, 1998.

תמונות הפטרייה באתר leifgoodwin.co.uk
תמונות הפטרייה באתר pharmanatur.com