פטריות בישראל

גַּדְמִית הֲדוּרָה

Gymnopilus spectabilis / junonius

גופי הרביה יכולים להגיע למימדים מרשימים.
הכובע בשרני, כיפתי, ונעשה פעמוני-רחב, קמור, קמור-שטוח, לעיתים עם פיטם נמוך במרכזו, קוטרו 6-20 (+30) ס"מ, פניו יבשים, סיביים-משיניים, סיביים-קשקשיים, היגרופניים במקצת, צבעו צהוב-כתום, צהוב-עכור-כהה, חום-זהוב, שוליו מקופלים מעט, לעתים קרועים קרעים רדיאליים.
הדפים יושבים או עם שן גולשת, רחבים, צפופים, בתחילה צהובים-עכורים, אחר-כך צהובים-חומים, לעתים זרועים כתמים חומים-חלודיים.
הרגל גלילית, לעתים צרה בבסיסה דמוי-שורש, מוצקה, סיבית לאורכה, גובהה 6-12(20) ס"מ, עוביה 0.8-2 ס"מ, צבעה כצבע הכובע או חיוור יותר, צהוב-כתום, הטבעת גבוהה, צרה, סיבית, צבעה כצבע הרגל או כהה יותר, חום-חלודי.
הבשר צהוב, צהוב-כתום, ריחו כריח שקדים או חלש ועדין, טעמו מר.
אבקת הנבגים חומה-חלודית. הנבגים אליפסואידיים, מחוספסים, חומים-חלודיים, גודלם 7-10 × 6-4,5 מיקרון.

הפטרייה אינה שכיחה, גדלה בקבוצות ובצרורות על גדמים, גזעים כרותים ובבסיסי הגזע של עצים בחורשות עצי עלים ועצים מחטניים, לעתים בחורשות אוקליפטוסים, בדצמבר-פברואר.
גוף הרבייה הגדול ביותר נמצא בחורשת אקליפטוסים של יער חדרה, על גדם, באמצע ינואר. קוטרו של הכובע היה 38 ס"מ ומשקלו של גו, הרבייה - 1,66 קג.

אינה ראויה למאכל, חשודה כרעילה.

בתאור השתמשנו במידע מתוך ספרו של פרופ. ואסר "Путеводитель по съедобным и ядовитым грибам Израиля"  ומהאתר fungipedia.es.

תמונות הפטרייה באתר hlasek.com
תמונות הפטרייה באתר first-nature.com