פטריות בישראל

פינית ורודה

Phallus hadriani

**בשנת 2024 זיהוי הפטרייה אומת באמצעות בדיקה גנטית אשר בוצעה ע"י אלעד גילאון, במעבדה של פרופ' שי קובו בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.
גוף הרביה הצעיר בדרך כלל שקוע באדמה בחציו או יותר, צורתו אליפסואידית-מאורכת, לפעמים כמעט גלילית, ובבסיסו פתילי קורים ורודים או סגלגלים-אדמדמים, קוטרו 4-6 ס"מ, המעטה החיצוני קרומי דק וצבעו ורוד או ארגמני-בהיר, מתחתיו שכבה ג'לטינית ירקרקה-צהבהבה או חומה-צהבהבה ובתוכה מתפתחים הכובע והרגל.
בהבשלה מגיחה מתוך הקרום רגל עבה, גלילית, ספוגית, צנורית וחלולה, גובהה 6-18 ס"מ, עוביה 3-4 ס"מ, צבעה לבן או צהבהב, בבסיסה שרידי המעטה דמוי נרתיק חפשי או כמעט חפשי, ורדרד-אדמדם או חום-אדמדם, ושוליו קרועים דמויי להב.
הקצה העליון של הרגל הינו כיפתי, דמוי כובע חרוטי ומרושת, קטוע ודמוי דיסקוס מצוייץ אדמדם בראשו, צבעו בתחילה ירוק-כהה ועם הזמן נעשה צהבהב, והוא מכוסה בשכבת נוזל רירי בצבע ירוק-זיתי, שזוהי הגלבה המכילה את הנבגים. לגלבה ריח דוחה המזכיר ריח של נבלה, אך חלש יותר מאשר לפינית מבאישה. הריח מושך זבובים אשר מפזרים את הנבגים על רגליהם.
אבקת הנבגים צהבהבה. הנבגים אליפסואידיים-מאורכים, חלקים, חסרי צבע או צהובים-חיוורים, גודלם 3-4,5*1,5-2 מיקרון.

הפטריה גדלה בודדת או בקבוצות במדשאות, בפארקים, בפרדסים וביערות, באוקטובר-פברואר.

נאכלת בגיל צעיר, בעוד הפטריה דמויית ביצה וחסרת-ריח. מתאימה לטיגון בשמן. יש להסיר את המעטה החיצוני לפני בישול הפטריה.     

בתאור השתמשנו במידע מתוך ספרו של פרופ. ואסר "Путеводитель по съедобным и ядовитым грибам Израиля" וגם מהאתר California Fungi.

תמונות הפטרייה באתר mushroomexpert.com
תמונות הפטרייה באתר first-nature.com