פטריות בישראל

צמודית אשונה

Phellinus torulosus / Polyporus torulosus

גוף הרביה רב-שנתי, יושב, בודד או גדל בקבוצה של כמה גופי רביה המסודרים אחד מעל השני. צורתו רב-גונית למדי: דמוי כובע צמוד למצע בחלקו הרחב, דק, פחוס או קמור במקצת, חצוי, דמוי מניפה או צדף, לפעמים כמעט זוחל, משולש בחתך, קוטרו עד 30 ס"מ או יותר, רוחבו עד 30 ס"מ, עוביו עד 11 ס"מ בבסיס, מרקמו גלדני-דמוי שעם עד מעוצה-קשה בהתיבשות. פני הכובע מחורצים, לעתים מגובששים, לבדיים, קטיפתיים, צבעם אדמוני, עם הזמן חום-אדמוני, חום-חלודי, לגופי הרביה ותיקים שחור-אפור, כמעט ספוגי-נקבובי. שוליו מעוגלים, לבדיים, תפוחים ודמויי גליל, עד 2 ס"מ עובי, צבעם חלודי, כצבע פני הכובע או בהיר ממנו במקצת.
הנקבים מעוגלים או מצולעים, (4)5-7 יחידות על 1 מ"מ, קצותיהם שלמים ועבים יחסית. פני הנקבים צבעם חום-צהבהב או חום-חלודי. הצינורות מסודרים בשכבה אחת או בכמה שכבות, כל אחת עד 5 מ"מ בעוביה, צבעם לפעמים אפור יותר מאשר פני הנקבים ובהיר יותר מצבע בשר הפטריה.
שכבת הבשר קלה, דמויית-שעם, סיבית, ניתנת לכיווץ או, להפך, קשה ומעוצה מאוד, משחירה בתמיסת KOH, בעלת אונות חלשות, עוביה מגיע ל-11 ס"מ, צבעה חלודי או חום-חלודי.
הנבגים אליפסואידיים-רחבים עד כדוריים, חסרי צבע, בדרך כלל עם טיפת שמן אחת, גודלם 4-6*3-5 מיקרון.

הפטריה גדלה על גזעים חיים ומתים של עצי עלים רבים וכמה סוגים של עצי מחט (אורן, ערער, ארזית). גורמת לריקבון לבן. בישראל נמצאה על גזעים של עצי אלון, חרוב ואוקליפטוס.

אינה טובה למאכל.

בתאור השתמשנו במידע מתוך מאמר
 Checklist of Hymenomycetes (Aphyllophorales s.l.) and Heterobasidiomycetes in Israel, by Daniel Tura, Ivan V. Zmitrovich, Solomon P. Wasser and Eviatar Nevo (2010), וגם מהאתרים afillophorovye.ru, Mycobank ומתוך ספר Трутовые грибы Европейской части СССР и Кавказа, А.С. Бондарцев, 1953.

תמונות הפטרייה באתר funghiitaliani.it