פטריות בישראל

קַשְׂקְשָׂנִית פֶּחָם

Pholiota carbonaria / highlandensis

**השם העברי של הפטרייה מאושר על-ידי האקדמיה ללשון העברית. 
* השם הקודם שלה : קשקשנית פחומה גדולה.

הכובע קמור ונפרש עד שטוח, עם פיטם או בלעדיו, לעתים עם שרידי הצעיף בשוליו, קוטרו 2-5(10) ס"מ, פניו חלקים, סיביים במקצת, דביקים, בתנאי יובש מבריקים, צבעו חום-צהבהב-תפוז, חום-אדמדם בגוון חלודי, שוליו צהבהבים, בהירים יותר.
הדפים צפופים, רחבים, יושבים או נוגעים בלוית שן, צבעם צהבהב-ירקרק, אחר-כך חום-אפרפר, חום-זיתי.
הרגל דקה, גובהה 2-6 ס"מ, עוביה 0,3-0,4 ס"מ, גלילית, בולבוסית במקצת בבסיסה, מכוסה קשקשים קטנים, עם שאריות של טבעת סיבית חומה, צבע הרגל צהבהב, בסיסה כהה יותר, בגוון חום,  חום-שחור.
הבשר דק, צהבהב, חום-צהבהב, ריחו חלש ולא נעים.
אבקת הנבגים חומה-כהה. הנבגים חלקים, אליפסואידיים, 6,5-7*4-4,5 מיקרון.

שכיחה, גדלה בקבוצות במקומות לאחר שריפה, סביב גזעי עצי-מחט חיים ומתים, על הקרקע על שכבת המחטים, בדצמבר-פברואר

צבע ופני הכובע דומים מואד לצבע ופני הכובע של אורניות, גדלה באותה התקופה באותם המקומות. אבל להבדיל מאורניה, לקשקשית שכבת הדפים ולא של צינורות מתחת לכובע.

נחשבת לפטריה ירודה באיכות ובטעם ולא מומלצת למאכל, אך התקבלו דיווחים, שלאחר השריה ממושכת במים ובישול מקדים היא ראויה לטיגון ולהחמצה. למטרה זו מומלץ ללקט פריטים צעירים וטריים שדפיהם עדיין בהירים, בצבע צהוב-ירקרק-בהיר.

בתאור השתמשנו במידע מהאתר  Дары природы.

תמונות הפטרייה באתר funghiitaliani.it
תמונות הפטרייה באתר hlasek.com