פטריות בישראל

גמומית "שורתית"

Antrodia serialis

* השם העברי של הפטריה הינו תרגום השם הלועזי בלבד.

גוף הרביה חד-שנתי או דו-שנתי, זוחל על המצע או נוגע, פרוס או בעל שורות של כובעים גבשושיים או לא מפותחים, כל אחד מ-2 עד 20 מ"מ באורכו, אשר מתלקדים ביחד למבנה אחד המכסה לפעמים מעל מטר של המצע. במצב טרי גופי הרביה מתקלפים מהמצע לפעמים כיחידה אחד. שוליהם ברורים, צרים, לבנים. כובע בודד, באם נמצא, מאורך, צורתו אינה סדירה, מרקמו בתחילה גמיש ובהתיבשו קשה דמוי שעם, עוביו עד 6 מ"מ, צדו העליון בתחילה צמרי ונעשה חלק, בעל אונות לא ברורות, צבעו צהוב-עכור עד חום-צהבהב או חום-אפרפר, שוליו מעוגלים, משופעים וגליים במקצת. הנקבים מעוגלים או מצולעים, על מצע אנכי נעשים מאורכים וסדוקים, 2-4 יחידות על 1 מ"מ, צבעם לבן ונעשה בז', צהבהב או חום-צהוב-עכור, לפעמים עם כתמים אדומים (כאשר פטרייה-היפומיצט תוקפת את גוף הרביה). בשר הפטרייה קשה, סיבי, עוביו 1-4 מ"מ, צבעו מלבן עד צהוב-עכור, טעמו מריר במצב טרי. צבע הצינורות כצבע הבשר, אורכם עד 8 מ"מ על מצע אנכי.
הנבגים גליליים או אליפסואידיים-צרים, חסרי-צבע, חלקים, גודלם 8-5*3-2 מיקרון.
 

הפטרייה גדלה על גזעים מתים של עצי מחט, לפעמים על עצי עלים. גורמת לריקבון חום. בישראל נמצאה באזור ירושלים בחורשת ארנים.

אינה ראויה למאכל.

בתאור השתמשנו במידע מתוך מאמר
 Checklist of Hymenomycetes (Aphyllophorales s.l.) and Heterobasidiomycetes in Israel, by Daniel Tura, Ivan V. Zmitrovich, Solomon P. Wasser and Eviatar Nevo (2010), וגם מהאתר Mycobank.

תמונות הפטרייה באתר naturephoto-cz.com
תמונות הפטרייה באתר hlasek.com