פטריות בישראל

דסקוליה דקת-רגל

Descolea tenuipes

*השם העברי של הפטרייה הוא שם זמני. "דסקוליה" - על שם בוטנאי ארגנטינאי הורציו ראול דסקול. tenuipes - מ-tenuis (thin, slender), ו-pes (foot).
**בישראל הפטרייה זוהתה ופורסמה על-ידי מקסים קרחמלניי בשנת 2014 תחת השם הקודם שלה Setchelliogaster tenuipes
(Sclerogaster, Wakefieldia, and Setchelliogaster:  Hypogeous gasteroid basidiomycetes from Israel. M. Krakhmalnyi, S.P. Wasser & E. Nevo). 

הפטרייה הזאת מיוחדת בכך שניתן לפגוש אותה בשני מופעים שונים - כפטריית כובע, agaricoid fungi, בעלת כובע, רגל והינומית בצורת דפים, אבל גם כ-secotioid form - מופע שמשלב תכונות של פטריית כובע ופטריית כרס: ההינומית שלה מבודדת וסגורה בתוך המעטה החיצוני, היא דומה יותר לשקעים ותלמים מפותלים דמויי מבוך, ולפטרייה ישנה רגלית קטנה ולא מפותחת היטב. בעבר שני המופעים נחשבו לפטריות מסוגים שונים - המופע בעל כובע ורגל הייה שייך לסוג Descolea, והמופע הסגור - לסוג Setchelliogaster. אבל בסופו של דבר על סמך בדיקות גנטיות הם התמזגו לסוג אחד. ניתן לראות דוגמאות של שני המופעים בתמונות שבאתר 3000pilze.de. 
בישראל, על-ידי יאיר אור, ואחר כך על-ידי יולה וילוז'ני, נמצאו פרטים בעלי מופע secotioid, כלומר, בעלי כובע סגור ורגלית לא מפותחת. 

הפטריות גדלות על הקרקע או שמתפתחות מתחת לאדמה קרוב לפני השטח ובעת ההבשלה מציצות החוצה. 
הפרטים במופע של פטריית כובע (agaricoid) - קטנים יחסית, הכובע בתחילה כדורי ונעשה קמור או פעמוני-רחב, קוטרו מ-1 עד-5 ס"מ, פיטם רחב ועגול לעתים מופיע במרכזו. פני הכובע היגרופניים (משנים צבע בתנאיי לחות), חלקים, צבעו חום-ערמוני או חום-אדום, שוליו דקים, גליים, מפוספסים-מחורצים ובצבע בהיר יותר, חום-כתום. 
הדפים דקים, צפופים, מחוברים לרגל עם מפרץ, גליים, בעלי דפי ביניים, בפטריות צעירות דמויי מבוך ועם הזמן מתישרים-נפתחים יותר. צבעם צהוב-כתום, חום-כתום.
הרגל של פרטים כאלה די מפותחת, מרכזית, גלילית, ישרה או עקומה, אורכה 3-4 ס"מ, עוביה 0,3-0,5 ס"מ. פניה סיביים לאורכה, הצבע חום-צהוב, חום-כתום, בהיר יותר בשלב צעיר. הרגל בתחילה אטומה ונעשית חלולה. 
בשר הפטרייה צהוב או כתום, בחלק התחתון כהה יותר, חום-כתום. 

הפרטים במופע הסגור (secotioid) - בעלי כובע כדורי או מעט פחוס, קוטרו 1-2 ס"מ, השוליים מקופלים פנימה וצמודים לרגל. פני הכובע חלקים או קצת מקומטים, סביב הרגל מחורצים-מפוספסים, צבעו מחום-כתום או חום-אדום עד חום-כהה. ההינומית או גלבה נמצאת בפנים ובנויה מדפים לא מפותחים, דמויי מבוך של שקעים ותלמים רבים. צבעה כצבע הכובע או בהיר ממנו. 
הרגל קצרה, גלילית, מגיעה ל-1 ס"מ אורך ו-0,2-0,3 ס"מ בעובי, אטומה, נכנסת עמוק לתוך שכבת ההינומית, צבעה לבנבן, בז' או חום-בהיר. 
אבקת הנבגים בצבע חום-צהוב. הנבגים דמויי ביצה או לימון, חלקים או גבשושיים, 8-10*13-15 מיקרון.

הפטריות יוצרות מיקוריזה עם אקליפטוסים, גדלות בקבוצות קטנות על הקרקע מתחת לשכבת עלים או חלקית בתוך האדמה. 
בישראל הן נמצאו בינואר 2014 (יאיר אור) ובפברואר 2025 (יולה וילוז'ני) באזור השרון (נתניה-חדרה) בחורשות אקליפטוסים. 

לא ראויות למאכל.

בתאור השתמשתי במידע מתוך מאמר Sclerogaster, Wakefieldia, and Setchelliogaster:  Hypogeous gasteroid basidiomycetes from Israel. M. Krakhmalnyi, S.P. Wasser & E. Nevo
וגם מהאתר mycobank.org

תמונות הפטרייה באתר Сentro de estudios micologicos asturianos
תמונות הפטרייה באתר micoex.org

התאור חובר על-ידי אולגה גודורובה