פטריות בישראל

כרכובית קמחית

Clitopilus prunulus

**השם העברי של הפטרייה מאושר על-ידי האקדמיה ללשון העברית. 
*השם הקודם של הפטרייה היה "קליטופילוס שזיפים"

**בשנת 2024 זיהוי הפטרייה אומת באמצעות בדיקה גנטית אשר בוצעה ע"י אלעד גילאון, במעבדה של פרופ' שי קובו בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. 
פוסט של אלעד גילאון על זיהוי גנטי של הפטרייה בקבוצה הישראלית לפטריות בפייסבוק. 

הכובע בשרני, בתחילה קמור עם שוליים עבים ומקופלים וצבעו לבנבן, אפרפר או צהבהב, עם הזמן מאפיר יותר, נפרש עד שטוח או שקוע, דמוי משפך, לעתים בצורה לא אחידה, לפעמים עם פיטם נמוך, קוטרו 3-10 ס"מ, שוליו ישרים, להביים-גבנוניים או גליים וצבעו מאפיר מעט. פניו קטיפתיים במקצת בגיל צעיר ולאחר-מכן חלקים, יבשים, דביקיים במקצת בתנאים לחים.
הדפים צפופים מאוד, דקים, רחבים, גולשים לרגל, בתחילה לבנבנים, צהבהבים, אחר-כך הופכים צהנבהבים-ורדרדים, ורודים, קצותיהם בהירים יותר.
הרגל גלילית, מרכזית או צדדית, צרה בקרקת בסיסה, לעתים כפופה, אטומה, חלקה או קמחית, גובהה 2-6 ס"מ, עוביה 1-1,5 ס"מ, בסיסה צמרי לבן, צבעה לבנבן או כצבע הכובע.
הבשר מוצק, בשרני, רך, לבן ולא משתנה בחתך או בשבירה, טעמו וריחו כשל קמח טרי. לאחר בישול בריח נחלש אף נעלם.
אבקת הנבגים ורודה, ונבגים אליפסואידיים מאורכים, חלקים, בעלי שלושה חריצים לאורכם, צבעם ורדרד, גודלם 10-13 על 5-6 מיקרון.

הפטריה אינה שכיחה, גדלה על הקרקע בחורשות אלונים, בשדות ובשטחים פתוחים, נובמבר-פברואר. נצפתה בחורשות אלונים של רמת הגולן בנובמבר 2014 ו-2022.

נאכלת לאחר בישול במשך כרבע שעה.

הפטריה דומה למינים רעילים של משפכניות לבנות, להן אבקת הנבגים לבנה ולא ורודה וצבע הדפים לא מווריד בהבשלה.
דומה גם למינים רעילים של אדומיות, שונה מהם בדפים שגולשים מאוד לרגל.

בתאור השתמשנו במידע מתוך ספרו של פרופ. ואסר "Путеводитель по съедобным и ядовитым грибам Израиля" ומהאתר Грибы Калужской области.

תמונות הפטרייה באתר funghiitaliani.it
תמונות הפטרייה באתר talmamax.it