פטריות בישראל

חריפית אפורה

Russula grisea

*השם העברי של הפטרייה הוא שם זמני

הכובע 5-10(12) ס,מ בקוטרו, בתחילה כיפתי, קמור ונעשה שטוח, פחוס או שקוע במרכזו. שוליו דקים, חלקים ועם הזמן נעשים מחורצים. עור הכובע מתקלף עד לשליש הקוטר. פניו חלקים, מבריקים ודביקים בתנאי לחות, ובתנאי יובש נסדקים במקצת בשוליו וחושפים את הבשר הלבנבן. צבעו מכיל גוונים אפורים או אפרפרים, לעיתים אינו אחיד - אפור-כחלחל, רפור-חום, אפור-בז', אפור-לילכי או אפור-סגלגל, מרכזו לעיתים דהוי בצבע אוכר-חיוור.
הדפים צפופים פחות או יותר, שבירים, די עבים, לעיתים מפוצלים ובעלי קשרי רוחב, יושבים, מעוגלים במקצת, צבעם בתחילה לבנבן ונעשה קרם.
הרגל 4-9 ס"מ בגובהה, 1-3 ס"מ בעביה, מרכזית ,גלילית או דמויית אלה, מתרחבת כלפי מטה, בתחילה מוצקה ועם הזמן ספוגית יותר. צבעה לבנבן, בשפשוף ובהבשלה לעיתים משתנה לחום-חיוור, לפעמים בעל גוון סגלגל בבסיס.
בשר הפטרייה בתחילה קשה, מוצק, הופך לספוגי ורך יותר, צבעו לבן, מתחת לעור הכובע ובחשיפה לאוויר חום-חיוור, בעל ריח חלש של פירות וטעם מתקתק, מלבד הדפים שטעמם חריף.
הנבגים אליפסואידיים-רחבים, קוצניים, מצולעים-מפוספסים, גודלם 6,5-8*5-6,5 מיקרון.

הפטרייה גדלה בחורשות אלונים, בהרים, בקבוצות קטנות, באזור ים-התיכון.

נאכלת.

בתאור השתמשנו במידע מהאתרים it.wikipedia.org וגם funghiitaliani.it.

תמונות פטרייה באתר funghiitaliani.it
תמונות פטרייה באתר naturephoto-cz.com