פטריות בישראל

חריפית צהובה-בהירה

Russula claroflava

*השם העברי של הפטרייה הוא שם זמני

הכובע 3-10(12) ס"מ בקוטרו, בתחילה חצי-כדורי, לאחר-מכן  קמור, שטוח או שקוע במרכזו. שוליו דקים, חדים או קטועים במקצת, מחורצים בפטריות בשלות ולעיתים נסדקים עם הזמן. פני הכובע חלקים, מבריקים, יבשים, בתנאים לחים נעשים דביקים במקצת. עור הכובע מתקלף עד לחצי הקוטר, צבעו צהוב, צהוב-בהיר, צהוב-לימוני, צהוב-עכור-בהיר, לפעמים צהוב-ירקרק, במיוחד במרכזו.
הדפים די צפופים, מפורצים או כמעט חפשיים, מעוגלים, צבעם לבן, צהבהב או אוכר-חיוור, מתכההים בשבירה ובגופי הרבייה בשלים.
הרגל מרכזית, גלילית או דמויית אלה, גובהה 4-10 ס"מ, עוביה 1-2 ס"מ, מרקמה בתחילה מוצק ונעשה רך עם הזמן, היא אטומה ונעשית חלולה, צבעה לבן או צהבהב, בשפשוף באיטיות משתנה לאפור או אפור-כהה.

בשר פטרייה בתחילה מוצק והופך לרך ופריך, צבעו לבן ומאפיר במגע עם האייור. ריחו חלש, מתקתק או כריח של פרחים. טעמו מתקתק או חריף במידה חלשה.
אבקת הנבגים בצבע אוכר-חיוור. הנבגים ביצתיים,קוצניים, מרושתים, גודלם 8,5-10*7,5-8 מיקרון.

הפטרייה גדלה באזורים לחים, בודדת או בקבוצות קטנות, בחורשות עצי עלים וחורשות מעורבות, בעונת החורף.

נאכלת.

דומה לבת-מינה חריפית "אוכרית-חיוורת", אשר מעדיפה מקומות גדילה יבשים יותר, אינה מאפירה בפגיעה ובעלת טעם חריף יותר.

 בתאור השתמשנו במידע מתוך ויקיפדיה וגם מהאתר Roger's Mushrooms.