פטריות בישראל

צמודית חלודית

Phellinus ferruginosus / Poria ferruginosa

גופי הרביה חד-שנתיים או רב-שנתיים, זוחלים, מחוברים חזק למצע, מתלקדים ומגיעים למימדים מרשימים של 20-30(60-70) ס"מ לאורך, 4-15 (20) ס"מ לאורך ועד 12 מ"מ בעובים של גוםי רביה ותיקים. צורתם לעתים אינה סדירה. מרקמם גלדני וגמיש עד גלדני-מעוצה. פני הנקבים חלקים או גבשושיים (גובה הגבשושים עד 1-2 ס"מ), גליים על מצע אנכי או משופע, צבעם חלודי-עז, אחר-כך ערמוני או חום-חלודי. שוליים בגופי הרביה בתהליך פעיל של גדלתם הינם לבדיים-פתיים, בתחילה די רחבים ואחר-כך צרים, מחוברים למצע, צבעם כצבע גוף הרביה או בהיר יותר, חום-צהבהב. הנקבים מעוגלים או מצולעים במקצת, לפעמים מאורכים, 4-6 יחידות על 1 מ"מ. קצותיהם שלמים על מצע אופקי ונסדקים על מצע משופע, צבעם חום-חלודי עד חום-כהה. הצינורות לעתים משופעים, בעלי שכבה אחת או כמה שכבות, אורכם 1-3 מ"מ בכל שכבה ובסך הכל מגיעים לכמה סנטימטרים בעובי, צבעם כצבע פני הנקבים.
הבשר פתיתי-דמוי שעם, צבעו חלודי-אדמוני או חום-חלודי, עוביו אינו אחיד, כיוון שהוא ממלא שקעים בתוך פני המצע הלא חלקים, כ-1 מ"מ בממוצע, לפעמים מגיע ל-4-5 מ"מ בעוביו.
הנבגים אליפסואידיים-רחבים, חסרי-צבע, בעלי טיפת שמן, גודלם 4-6*3-4 מיקרון.

הפטריה גדלה למשך כל השנה על גזעים כרותים ומתים (בדרך כלל בצד או בחלק התחתון של הגזע) או על ענפים יבשים של עצי עלים מסוגים רבים: אלון, אדר, אשור, ערבה, עוזרר, שזיף ואחרים. גורמת לריקבון לבן איטי. בישראל נמצאה ליד נחל כזיב על גזע מת של עץ חרוב וגם על עצי אוקליפטוס וביער בן-שמן.

אינה טובה למאכל.

דומה לצמודית שטוחה. שונה ממנה בנקבים קטנים יותר ובנבגים.

בתאור השתמשנו במידע מתוך מאמר
 Checklist of Hymenomycetes (Aphyllophorales s.l.) and Heterobasidiomycetes in Israel, by Daniel Tura, Ivan V. Zmitrovich, Solomon P. Wasser and Eviatar Nevo (2010), וגם מהאתרים afillophorovye.ru, Mycobank ומתוך ספר Трутовые грибы Европейской части СССР и Кавказа, А.С. Бондарцев, 1953.