פטריות בישראל

אמנית הנרתיק

Amanitopsis vaginata / Amanita vaginata

הכובע בשרני, עבה במיוחד במרכזו, בתחילה פעמוני, פעמוני-רחב, עם הזמן הופך לקמור-שטוח, שטוח, שקוע במרכזו או עם פיטם רחב עגול. קוטרו של הכובע 4-14 ס"מ, צבעו מגוון למדי: אפור, אפור כצבע עשן, אפור-סגלגל, אפור-חום, זיתי-ירקרק, חום-צהבהב, לבנבן, כהה יותר במרכזו. פניו חלקים, יבשים, מבריקים, לפעמים עם שרידי הצעיף הכללי בצבע לבנבן או חום-צהבהב. שוליו בתחילה פונים כלפי מטה, לאחר-מכן מתישרים או מתרוממים כלפי מעלה, מחורצים-מפוספסים, אורך החריץ מגיע ל־1,2 ס"מ.
הדפים חפשיים, צפופים, מתרחבים באמצעם, בעלי דפי ביניים, צבעם לבן או אפרפר.
הרגל מרכזית, גלילית, ישרה או הולכת רחבה כלפי מטה, גובהה 6-16 ס"מ, עוביה 0,5-2 ס"מ, בפנים היא ספוגית ונעשית חלולה עם הזמן, צבעה לבנבן, חום-אפרפר, צהבהב-עכור, אפרפר. פניה חלקים, סיביים לאורכה, לפעמים מכוסים בכיסוי פתיתי לבן או קשקשים גרגיריים. הנרתיק שבבסיס הרגל דמוי שק חפשי, לבן או חום, שרק חלקו התחתון מחובר לרגל.
הבשר מוצק, לבן או לבנבן-אפור בתנאים לחים, לא משתנה בחתך או בשבירה, ללא ריח מיוחד, עם טעם פטרייתי טוב.
אבקת הנבגים לבנה. הנבגים עגולים, חלקים, חסרי צבע, גודלם 9-12 מיקרון.

הפטריה גדלה על הקרקע, בודדת או בקבוצות, בחורשות מעורבות של אלונים ואורנים, בפארקים, בנובמבר-פברואר.

 נאכלת, אך לא מומלצת לליקוט מחשש הבילבול עם מיני אמנית רעילים ומסוכנים.

למרות שפעם השתייכה לסוג שונה מסוג Amanita ובמראה החיצוני היתה שונה ממנו בהעדר הטבעת ושולי הכובע מפוספסים-מחורצים, היום נחשבת לפטרייה מסוג Amanita.

בתאור השתמשנו במידע מתוך ספרו של פרופ. ואסר "Путеводитель по съедобным и ядовитым грибам Израиля" וגם מהאתר California Fungi.

תמונות הפטרייה באתר funghiitaliani.it
תמונות הפטרייה באתר pharmanatur.com
תמונות הפטרייה באתר mushroomexpert.com