פטריות בישראל

לבקנית חומת-טבעת

Leucoagaricus brunneocingulatus / Leucocoprinus brunneocingulatus

*השם העברי של הפטרייה הוא שם זמני. 
**בשנת 2024 הפטרייה עברה מסוג לבקנית לסוג עציצית.
**בשנת 2024 הפטרייה זוהתה באמצעות זיהוי גנטי אשר התבצע ע"י אלעד גילאון, במעבדה של פרופ' שי קובו בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. 

גופי הרבייה קטנים יחסית. הכובע בתחילה ביצתי-מאורך, אחר כך נעשה קמור, פעמוני-רחב ובפרטים בשלים הופך שטוח או שקוע עם שוליים מורמים כלפי מעלה, ובמרכזו פיטם קטן ועגול. קוטרו מגיע ל-2-3 ס"מ. צבע הכובע בפרטים צעירים חום-אדמדם או חום-חלודי, המרכז כהה יותר, חום-אדום או חום-כהה, ופניו מכוסים בסיבים צמריים קטנטנים וצפופים. עם הזמן פני הכובע הופכים לחלקים יותר, המרכז נשאר כהה, חום או חום-אדמדם, מהמרכז לעבר השוליים מתפזרים קשקשים קטנים, סיביים ופחוסים, חומים או חומים-כתומים, על רקע לבנבן. שולי הכובע דקים, חדים, בפטריות בוגרות לעתים מתפצלים-נקרעים וחושפים את בשר הכובע הלבן. 
הדפים דקים, רחבים, לא ממש צפופים, חפשיים, מחוברים לצווארון טבעתי (קולאריום) סביב הרגל במרחק קטן ממנה. צבע הדפים לבן או קרם. 
הרגל מרכזית, גלילית, ישרה או עקומה, מתרחבת כלפי מטה ולעתים מעוגלת-רחבה בבסיס. גובהה 3-5 ס"מ ויותר, עוביה 0,3-0,4 ס"מ, בבסיס עד 0,8 ס"מ. פני הרגל חלקים או מכוסים בסיבים עדינים, צבעה לבן בחלק העליון, בעל גוון חום-בהיר בחלק התחתון. במישוש לעתים מופיעים קטעים חומים. בשר הרגל לבן, בבסיס הרגל - חום-אדמדם-בהיר. בחתך היא בעלת תעלה מרכזית צרה. 
הטבעת גבוהה, מפותחת, בפטריות צעירות דמויית משפך עם השוליים מורמים כלפי מעלה, בפרטים בוגרים לעתים נושרת. פני הטבעת לבנים או חומים-בהירים, מכוסים בסיבים צמריים דקים הדומים לפני הכובעים הצעירים.
הטעם והריח חלשים. אבקת הנבגים לבנה.
הנבגים אליפסואידיים או דמויי שקד, 5-7*3-4 מיקרון.

הפטרייה אינה שכיחה, גדלה בקבוצות קטנות, על הקרקע, בחורשות עצי עלים. בישראל נמצאה על-ידי יניב סגל, לרגלי אקליפטוסים, בדצמבר 2021 בגליל התחתון. 

לא ידוע, האים נאכלת, חשודה כרעילה. 

בתאור השתמשתי במידע מתוך מאמר:A new find of Leucoagaricus brunneocingulatus

תמונות הפטרייה באתר asturnatura.com

התאור חובר על-ידי אולגה גודורובה.