פטריות בישראל

גביעונית חיוורת

Cantharellus alborufescens

**השם העברי של הפטרייה מאושר על-ידי האקדמיה ללשון העברית. 
הגביעונית אשר גדלה בארץ היא מין ים תיכוני של גביעוניות Cantharellus alborufescens או גביעונית חיוורת, אשר פעם היה נחשב לתת-מין של גביעונית נאכלת, Cantharellus cibarius.

הכובע 3-15 ס"מ בקוטרו, בתחילה קמור ושוליו מקופלים, לאחר-מכן נעשה כמעט שטוח, שקוע או משפכני, לעיתים לא סימטרי, ושוליו גליים. צבעו צהבהב-לבנבן, צהוב-חיוור, צהוב כצבע חלמון או צהוב-כתום, בהיר יותר בתנאיי יובש.
ההימנופור דמוי דפים או קפלים. הדפים גולשים מאוד לרגל, צרים, עבים, בעלי קשרי רוחב. צבעם צהוב או צהוב כצבע חלמון, בעת ההבשלה לעתים מופיעים כתמים בצבע חלודי.
הרגל אטומה, מוצקה, גמישה, גובהה 2,5-8 ס"מ, עוביה 1-3 ס"מ, מתרחבת כלפי מעלה, מתחת לדפים הגולשים היא חלקה, ערומה, צהובה. בהבשלה ובתהליכי ריקבון הופכת לחומה-כתומה.
בשר הפטרייה מוצק, צמיגי, אינו נשבר בקלות, צבעו לבן, בשכבה החיצונית צהוב. בתהליכי ריקבון הופך לחום-חלודי או חום-אדמדם. ריחו ארומטי ומזכיר ריח של משמיש, טעמו עדין. כמעט אף פעם אין בו רימות.
אבקת הנבגים צהובה-חיוורת. הנבגים אליפסואידיים, חסרי-צבע, חלקים, גודלם 7-11*4-6 מיקרון.

הפטרייה גדלה בחורשות אלונים, בדצמבר-אפריל. לפעמים ניתן לפגוש אותה אפילו בחודש מאי.

טובה מאוד למאכל, משמשת לכל סוגי עיבוד ובישול.

ברפואה עממית של מזרח אירופה מיני גביעונית ידועים כפטריות שמכילות פוליסכרידים D-mannose ו-beta-glucan ומשמשת נגד טפילים פנימיים ולחיזוק של מערכת החיסון.

דומה לפטרייה רעילה טבורית הזית, השונה ממנה בגוונים כהים יותר, חומים-חלודיים של גופי הרבייה והרגלי הגדילה - זאת פטריית עץ הגדלה על שורשים וגדמים של עצי זית ואלון.

אנו משערים, שבארץ קיימים מינים נוספים של גביעונית, שלא הוגדרו עדיין. המידע נמצא בבדיקה של המומחים.

בתאור השתמשנו במידע מתוך ספרו של פרופ. ואסר "Путеводитель по съедобным и ядовитым грибам Израиля" וגם מהאתר MushroomExpert.

תמונות הפטרייה באתר Funghi Italiani