פטריות בישראל

פקועת נבו

Agaricus nevoi

הכובע בשרני, בתחילה כיפתי, חצי-כדורי ההופך לקמור, קמור-שטוח או פחוס במקצת במרכזו. קוטרו 5-7 ס"מ. פניו לבנבנים או אפרפרים-חיוורים, משיים, מבריקים, מכוסים בקשקשים רחבים וצמודים בצבע אפרפר או חום-חיוור המסודרים בצורה רדיאלית - מהמרכז לכיוון השוליים. הקשקשים דקים, סיביים יותר בקרבת השוליים, אשר לעיתים מקושטים בשרידי הצעיף הכללי.
הדפים חפשיים, דקים, צפופים, בתחילה ורודים, לאחר-מכן חומים-כהים, קצותיהם לבנבנים. 
הרגל מרכזית, זקופה, הולכת צרה כלפי מטה, גובהה בדרך כלל קטן מקוטר הכובע, 4-6 ס"מ, עוביה 1,8-2,2 ס"מ, היא אטומה, מוצקה, לבנה, ללא טבעת. בבסיסה נמצא נרתיק רחב בצבע לבנבן או לבנבן-ורוד, המכוסה בקשקשים דקים, רחבים וצמודים.
בשר הפטרייה קשה, מוצק, לבן, בשבירה לא משתנה או הופך לורדרד מעל הדפים. טעמו ריחו עדינים, פטרייתיים.
אבקת הנבגים חומה-כהה. הנבגים חומים-בהירים, אליפסואידיים, מכילים טיפות או ללא טיפות, גודלם (6)7-8,5*4,5-5,5 מיקרון.

הפטרייה אנדמית, עד היום נמצאה רק בישראל. לראשונה נמצאה בפארק הכרמל, לרגלי אורן ירושלמי, בדצמבר 1994. נקראה על שמו של פרופסור אביתר נבו.

נאכלת, אך אינה מומלצת לליקוט עקב נדירותה.

דומה לבת-מינה Agaricus gennadii.

בתאור השתמשנו במידע מתוך מאמר  "A contribution to the taxonomy and species diversity of the Agaricaceae tribe of Israel mycobiota", Solomon P. Wasser, 2000.