פטריות בישראל

דפופנית אדמונית

Gloeophyllum subferrugineum / sepiarium var. subferrugineum

*השם העברי של הפטריה הוא שם זמני

גוף הרביה חד-שנתי עד רב-שנתי, צמוד, יושב, חצוי, מאורך, דמוי מניפה, דק, בודד או גדל בשורות או בקבוצות, בהן גופי הרביה מסודרים אחד מעל השני או בצורת שושנה. מרקמו מוצק וגלדני. אורכו עד 8 ס"מ, רוחבו עד 6 ס"מ, עוביו 0,5-1,5 ס"מ. פני הכובע בתחילה לבדיים וצבעם קינמוני או חום-אדמוני, עם הזמן נעשים חלקים או מחוספסים במקצת, בדרך כלל בעלי אונות חלשות או שתי אונות ברורות: הפנימית אפרפרה או אפורה-אדמונית, והחיצונית חומה, חומה-אדמונית קרוב לבסיס. שוליו לרוב בהירים יותר, לעתים בצבע אפור, חדים מאוד, ישרים או גליים.
ההימנופור דמוי דפים דקים, גליים במקצת, בדרך כלל שלמים או מחורצים במקצת בקצוות, לפעמים מתפצלים, 10-14 יחידות על 1 ס"מ. רוחבם עד 7 מ"מ, צבעם חום-בהיר, בהתיבשות מכוסים כיסוי אפרפר או צהבהב.
בשר הפטריה סיבי או דמוי שעם, צבעו חום-אדמוני עד חום-כהה, עוביו עד 8 מ"מ.
הנבגים גליליים, כפופים מעט, חסרי צבע, בעלי דפנות דקים, גודלם 6-9*2,5-3,5 מיקרון, כמעט ולא נמצאים בגופי הרביה יבשים.

הפטריה גדלה על גזעים יבשים וכרותים של עצי מחט. בישראל נמצאה באזור ירושלים, בחורשת ארנים.

אינה ראויה למאכל.

דומה לדפדפנית "הגדרות", אך שונה ממנו בפני הכובע החלקים יותר.

בתאור השתמשנו במידע מתוך מאמר
 Checklist of Hymenomycetes (Aphyllophorales s.l.) and Heterobasidiomycetes in Israel, by Daniel Tura, Ivan V. Zmitrovich, Solomon P. Wasser and Eviatar Nevo (2010), וגם מהאתר Mycobank.

תמונות הפטרייה באתר micro.csdb.cn