פטריות בישראל

גמצוצית משחימה

Morchella rufobrunnea

**השם העברי של הפטרייה מאושר על-ידי האקדמיה ללשון העברית. 
**השם הקודם שלה - גמצוץ חום-אדמדם.

הכובע חלול ומחובר כולו לרגל, גובהו 4-10 ס"מ, רוחבו 2-4 ס"מ. דמוי חרוט צר או רחב, ישר או עקום, לפעמים צר מאוד ומחודד בקצה, לפעמים בעל קצה מעוגל וצורה כללית ביצתית-מאורכת. פניו בעלי שקעים רבים דמויי חלת-דבש וצלעות. בגיל צעיר השקעים מסודרים בצורה סדירה יותר, מאורכים בצורה אנכית. בתוכם נמצאת השכבה הפוריה, אשר בגיל צעיר בדרך כלל כהה יותר בצבעה, חומה, חומה-אפורה או חומה-כהה, כמעט שחורה. הצלעות הסטריליים שמפרידים בין השקעים, בשלב הזה בהירים יחסית, כמעט לבנים, לבנבנים או אפרפרים. עם הזמן המבנה הסדיר השקעים והצלעות נהרס בהדרגה, השקעים הופכים לבהירים יותר, הצלעות כהים יותר, ומגיעים לצבע יותר אחיד, חום-בז', חום-צהוב או חום-קינמון-בהיר. בשפשוף ובלחיצה קטעים של פני הכובע יכולים לקבל צבע אדמדם או חום-אדמדם.
הרגל בדרך כלל קצרה יחסית לכובע, גובהה 2-5 ס"מ, עוביה 1-3 ס"מ, היא חלולה, זקופה פחות או יותר, לעתים הולכת צרה או רחבה כלפי מטה ובעלת חריצים או כפלים לאורכה. פני הרגל חלקים או קמחיים-גרגיריים, צבעה בתחילה לבנבן או אפרפר ועם הזמן יכול להפוך לצהבהב או חום-קינמון. בשפשוף ובלחיצה קטעים של פני הרגל יכולים לקבל צבע אדמדם או חום-אדמדם.
הבשר די מוצק, חום-אפרפר-בהיר, ללא טעם וריח מיוחד.
הנבגים ביצתיים או אליפסואידיים-רחבים, חלקים, ללא טיפות שמן, גודלם 19-25,5*12-17 מיקרון.
אבקת הנבגים צהבהבה או צהבהבה-קינמונית.

ככל הנראה שהפטרייה יחסית שכיחה ברחבי הארץ. גדלה בקבוצות פזורות על שבבי עצים על אדמות מופרעות, בחצרות, ליד ערימות נסורת, בגינות ישנות, פרדסים נטושים, בשולי דרכים ובמטעי אבוקדו וזיתים, בינואר-פברואר.

הפטרייה נאכלת, אך יש לבשל אותה בישול מקדים במים רותחים מספר דקות. וכאשר היא גדלה באזורים לא ממש אקולוגיים נקיים - במטעים מרוססים, בקרבת כבישים וכדומה - יש להמנע מליקוטה. 

בתאור השתמשנו במידע מהאתרים mushroomexpert.com ו-mykoweb.com.

תמונות הפטרייה באתר nathistoc.bio.uci.edu