פטריות בישראל

חריפית ירקרקה

Russula aeruginea

הכובע בתחילה עגול וכיפתי, נעשה קמור, שטוח או שקוע במקצת, קוטרו 5-10 ס"מ, פניו חלקים, יבשים או דביקים במקצת, צבעו ירקרק-אפרפר, לבנבן-עכור, ירוק-זיתי או ירקרק ומשתנה לחום-ירקרק או צהבהב-ירקרק, לעתים כהה יותר במרכז ודהוי, בהיר יותר, בשוליים. השוליים  בתחילה מקופלים, לאחר-מכן מתישרים, הופכים לגליים ומפוספסים-מחורצים במקצת. עור הכובע (קוטיקולה) מתקלף בקלות עד ל-2/3 של קוטר הכובע.
הדפים רחבים, צפופים, יושבים, צבעם בתחילה לבן , בהבשלה הופך לצהבהב-קרם ופניהם זרועים כתמים חומים-חלודיים.
הרגל מרכזית, גלילית או צרה כלפי הבסיס, חלקה או מקומטת במקצת, לבנה, לעתים עם כתמים חומים-חלודיים בבסיסה, גובהה 4-5 ס"מ ועוביה 1-2 ס"מ.
הבשר פריך, שברירי, לבן, בלחיצה הופך חום-בהיר חלש, טעמו מריר, ללא ריח מיוחד.
אבקת הנבגים בצבע קרם. הנבגים כדוריים, גבשושיים, חסרי-צבע, גודלם 7-9*6-8 מיקרון.

פטריה נדירה, גדלה על הקרקע בחורשות אלונים, בדצמבר-פברואר.

טובה למאכל, לאחר בישול למשך 15 דקות להעלמת המרירות, טובה לכבישה. מומלץ לקטוף פטריות צעירות כשהשוליים של הכובע עדיין מקופלים כלפי מטה. לפטריות בשלות הקצוות הנפרשים שבריריים מאוד.

בגיל צעיר דומה לאמנית המוות (הגרסה הירקה), שונה ממנה בהעדר הנרתיק, העדר טבעת, רגל לבנה ומרקם שברירי.

בתאור השתמשנו במידע מתוך ספרו של פרופ. ואסר "Путеводитель по съедобным и ядовитым грибам Израиля" ומהאתר Грибы Калужской области.

תמונות הפטרייה באתר funghiitaliani.it
תמונות הפטרייה באתר gobe.si