פטריות בישראל

אמנית מוות

Amanita phalloides

*הפטרייה נבדקה וזוהתה גנטית במעבדה המולקולרית לפטריות מרפא ומאכל של דר' עידן פרמן - מיגל. דוגמית הפטרייה הובאה למעבדה ע"י רע סופר.
**השם העברי של הפטרייה מאושר על-ידי האקדמיה ללשון העברית. 
**השם העממי של הפטרייה באנגלית - Death cap

הכובע בתחילה חצי-כדורי, כיפתי, לאחר-מכן קמור-שטוח, לעתים עם פיטם רחב ונמוך במרכזו, קוטרו 4-15 ס"מ, צבעו די מגוון: ירוק-חיוור, זיתי-בהיר, זיתי-ירקרק, עם הזמן הופך לירקרק-אפרפר, צהבהב או לפעמים נעשה לבנבן, מרכזו כהה יותר. על פניו לפעמים נשארים שרידי הצעיף לבנבנים. שוליו חלקים, לא מפוספסים.
הדפים חפשיים, צפופים, די רחבים, קצותיהם לא ישרים, צבעם לבן או לבנבן-קרם.
הרגל גלילית, בשרנית, אטומה, בולבוסית בבסיסה, גובהה 5-12 ס"מ, עוביה 0,8-1,5 ס"מ, צבעה לבן או צהבהב, לפעמים בעל גוון ירקרק או פסים ירקרקים-חיוורים על פניה.
הטבעת גבוהה, רחבה, תלויה, מפוספסת.
הנרתיק דמוי שק רחב, קרומי, חפשי, לבן.
הבשר רך, לבן, מתחת לכובע יכול להיות צהבהב-חום-בהיר או צהבהב-ירקרק, ריחו נעים, במיוחד בגופי הרביה צעירים, עם הזמן הוא יכול להפוך לריח דוחה.
אבקת הנבגים לבנה. הנבגים אליפסואידיים או אליפסואידיים-רחבים, חלקים, חסרי צבע, גודלם 7-12*5-10 מיקרון.

לאורך שנים רבות אמנית המוות נחשבה לאגדה מקומית, פטרייה מפחידה ומסוכנת שכולם שמעו עליה ואף אחד לא ראה אותה בעיניים ביערות של ישראל. על פי הספרות המקומית היא גדלה בודדת או בקבוצות על הקרקע בחורשות אלונים של צפון הארץ, בדצמבר-פברואר. ובשנת 2018 התגלה שהספרות צדקה - בחודש דצמבר הגיעו דיווחים של רע סופר וניב קלמי שמצאו בחורשות אלונים בצפון רמת הגולן עשרות פריטים של אמניות המוות. הם צילמו יפה את הממצאים הנדירים, הפיצו את הבשורה ועזרו בלהזהיר את המלקטים - הפטרייה קיימת בארץ, יש עונות שבהן, כמסתבר, היא מופיעה בקבוצות של גופי הרביה, ולמרות שעד עכשיו נצפתה רק בחורשות אלונים של רמת הגולן, יש ללמוד טוב-טוב את הסימנים המזהים שלה ולהגביר את הערנות גם בחורשות אלונים שבאזורים אחרים.

פטרית מוות מסוכנת ביותר! לילד מספיק לאכול רק רביעית מגוף הרביה כדי לגרום מוות!
זה המקרה הנדיר שבו ניתן לקבל הרעלה מפטריית רעל אפילו דרך מגע ידיים. אין למעוך ולסחוט את גופי הרביה של אמנית המוות בידיים חשופות, מסוכן גם לנשום את האדים שהיא מפיצה עקב זאת. אם הפטרייה היתה במגע עם פטריות מאכל שליקטתם במקביל ושמתם יחד איתה בסל, יש לזרוק אותן.

מלקטי פטריות לא מנוסים עלולים להתבלבל בינה לבין פקועות, חריפיות או ישעורית ירוקה. ההבדל בין אמנית המוות לבין המינים האלה הוא :
לאמנית המוות - דפים לבנים, אבקת הנבגים לבנה, הרגל בעלת טבעת ונרתיק, הבשר לבן.
לפקועות - צבע הדפים ורדרד-חיוור ובהבשלה חום, אבקת הנבגים צבעה חום-שחור, הרגל בעלת טבעת, ללא נרתיק, הבשר צהבהב, ורדרד, אדמדם.
לחריפיות - הדפים לבנים, אבקת הנבגים לבנה, הרגל ללא טבעת וללא נרתיק, הבשר לבן
לישעורית ירוקה - הדפים צבעם צהבהב-ירקרק, אבקת הנבגים לבנה, הרגל ללא טבעת וללא נרתיק, הבשר לבן או צהוב-בהיר.     

המידע לוקט על-ידי אולגה גודורובה. בתאור השתמשתי במידע נוסף מתוך ספרו של פרופ. ואסר "Путеводитель по съедобным и ядовитым грибам Израиля" וגם מהאתר California Fungi.

תמונות הפטרייה באתר funghiitaliani.it
תמונות הפטרייה באתר first-nature.com