פטריות בישראל

חריפית מחוטבת

Russula pseudointegra

הכובע מוצק, בשרני, בתחילה כיפתי, עגול, קמור, נפרש ונעשה שטוח או שקוע במרכזו, קוטרו 3-12 ס"מ. הקוטיקולה (עור הכובע) מתקלפת בקלות לחצי דרך או שני שליש הדרך אל המרכז. פניו חלקים, בגיל צעיר דבקיים  ונעשים יבשים וערומים, שוליו בתחילה מקופלים, לאחר-מכן מתישרים. צבעו אדום-כהה, אדום-ורוד בגוון סגלגל, לעיתים עם כתמים או אזורים צהבהבים או לבנבנים, כהה יותר במרכז הכובע. השוליים חלקים או מפוספסים-מחורצים, בהירים במקצת מצבע הכובע.
הדפים צפופים במקצת, נוגעים, מעוגלים, מפוצלים בקצותיהם, צבעם לבנבן בתחילה, הופך צהבהב או קרם.
הרגל גלילית, מרכזית, מוצקה, אטומה ונעשית ספוגית, אך לא חלולה, לפעמים תפוחה בחלק התחתון, חלקה ולעיתים עם הזמן מעורקת במקצת. צבעה לבן ונעשה אפרפרה, לעתים ורדרד בחלקה העליון, רחבה, גובהה 2-10 ס"מ ועוביה 3-1.5 ס"מ.
הבשר עבה, שביר, צבעו לבן, בשר הרגל עם הזמן הופך לאפרפר, טעמו חריף במקצת, ריחו כריח של פירות ומנטה.
אבקת הנבגים בצבע צהוב-אוקר. הנבגים כמעט כדוריים, גבשושיים, גודלם 7-8,5*6,5-8 מיקרון.

גדלה בחורשות אלונים, באזורים לחים, בדצמבר - פברואר.

נאכלת לאחר בישול, מתאימה בעיקר לכבישה, בעלת איכות תזונתית נמוכה.

דומה לחריפית נאה, שהיא בעלת ריח דוחה המתחזק בזמן הבישול.

בתאור השתמשנו במידע מתוך ספרו של פרופ. ואסר "Путеводитель по съедобным и ядовитым грибам Израиля וגם מהאתר Mycobank.

תמונות הפטרייה באתר funghiitaliani.it
תמונות הפטרייה באתר errotari.com