פטריות בישראל

משפכנית טבורית

Paralepista flaccida

*זיהוי הפטרייה אושר על-ידי בדיקות מולקולריות שבוצעו על-ידי ד"ר עידן פרמן ממכון למחקר מדעי מיגל
משפכנית טבורית - השם בעברית הוא זמני ושם הסוג לא משקף את שם סוג החדש Paralepista, שהוקם בשנת 2012 ועדיין לא תורגם לעברית. שם הסוג "משפכנית" הוא אחד מהשמות של הפטרייה שהיו לה בעבר.

הכובע 4-8 ס"מ בקוטרו, בתחילה קמור ומרכזו פחוס או מעט שקוע, שוליו מקופלים כלפי מטה. לאחר מכן הכובע נפרש, השוליים מתישרים או נעשים גליים, דקים, לפעמים מחורצים מעט, ומרכז הכובע שקוע דמוי טבור או משפך. פניו חלקים, הצבע מגוון ומשתנה בתנאיי לחות, חום-צהוב-בהיר, חום-כתום, כתום-אדמדם או בז'-כתום.
הדפים דקים, צפופים, עם דפי ביניים, יורדים בקשת לרגל, בתחילה לבנבנים ומקבלים צבע בז' או כתום-חיוור.
הרגל 3-6 ס"מ אורך וכ-1 ס"מ עובי, מרכזית, גלילית או הולכת צרה יותר כלפי מטה, מוצקה, סיבית לאורכה, צבעה חום-בהיר, בז' או חום-כתום-חיוור, דומה לצבע הכובע אך בהיר יותר.
בשר הפטרייה גמיש, לבנבן או כתום-חיוור, ריחו ארומטי-מתקתק, הטעם עדין או לפעמים מריר. אבקת הנבגים לבנבנה או צהבהבה.

הפטרייה היא פטריית רקב וגדלה בין מחטים ועלים שנשרו ביערות לחים. בישראל נצפתה בחורשות אורנים ואלונים ברמת הגולן בעונת החורף. גדלה בקבוצות ולפעמים יוצרת מעגלים.

במקורות שונים מופיע מידע שונה ומנוגד לגבי אפשרויות שימוש בפטרייה הזאת למאכל. חלק מהמקורות כותבים שהיא נאכלת אך בעלת איכות קולינרית ירודה. חלק כותבים שהיא מסוגלת לגרום להרעלה בסמוך לשתיית אלכוהול. וחלק חושדים שהיא מכילה רעלנים ולא ראוייה למאכל בכלל. יכול להיות שזה משתנה מאזור לאזור ותלוי בתנאי הסביבה, סוגי הקרקעות וגורמים אחרים. כיוון שבישראל הנושא לא נחקר ואנחנו לא יודעים, עד כמה אכילת הפטרייה יכולה להיות מזיקה, מומלץ לא ללקט אותה ולהתיחס כמו לפטרייה שלא ראוייה למאכל. 

פטרייה שדומה לה במראה אך גם היא לא מיועדת לליקוט היא טבורית הזית הרעילה, שגם היא לעתים דמויית משפך עם שקע טבורי ובעלת צבע כתום-צהוב או חום-כתום. למרות שהצבעים שלה בדרך כלל עזים יותר, הדפים והבשר צהובים-כתומים והיא גדלה בקבוצות ובצרורות סביב גדמים ועל שורשי עצים.