פטריות בישראל

פקועה הדורה

Agaricus augustus

הכובע בשרני-עבה, פעמוני, כיפתי ההולך ונפרש עד קמור-שטוח או שטוח, קוטרו 10-25(30) ס"מ (המין הגדול ביותר מבין פקועות), צבעו בגיל צעיר לבנבן, חום-בהיר, פתיתי במקצת, לאחר-מכן חום-תפוז, חום-כהה, המצהיב בשפשוף, קשקשים חומים-צהבהבים, עדינים, מסודרים בצורה קונצנטרית (סביב מרכז הכובע). שוליו דקים, מקופלים פנימה, גליים, לעתים עם שרידי הצעיף.
הדפים צפופים, חפשיים, בתחילה חיוורים-ורדרדים בגוון של בשר, עם הזמן הופכים לכהים, חומים-שחורים.
הרגל מרכזית, יציבה, גלילית, ישרה או לפעמים כפופה מעט, ישרה או מתרחבת במקצת בבסיסה, אטומה, לבנה או לבנבנה, מצהיבה בשפשוף, חלקה מעל הטבעת ומכוסה בכיסוי קשקשי-פתיתי מתחת לטבעת. גובהה 7-20 ס"מ, עוביה 2-3 ס"מ.
הטבעת גבוהה, לבנה ומצהיבה, רחבה, עם הזמן הופכת לקרומית ומתנתקת מהרגל, חלקה בצדה העליון ומכוסה קשקשים לבנים פתיתיים בצדה התחתון.
הבשר לבן, בחתך משתנה לורדרד-אדמדם, בעיקר בבסיס הרגל ומעל הטבעת, ריחו כריח שקדים או אניס, הטעם חריף.
אבקת הנבגים בצבע חום-כהה. הנבגים אליפסואידיים, חלקים, גודלם 7,5-10,5*5-6,5 מיקרון.

ככל הנראה, הפטרייה נדירה בארץ, אבל אמורה לגדול בקבוצות גדולות, על הקרקע, בחורשות עצי מחט ובפארקים, בנובמבר-פברואר.

טובה למאכל, אך לעתים קרובות מוזחלת כבר בשלב צעיר של גוף הרבייה.

בתאור השתמשנו במידע מתוך ספרו של פרופ. ואסר "Путеводитель по съедобным и ядовитым грибам Израиля" וגם מהאתר California Fungi.

תמונות הפטרייה באתר Nagrzyby.pl
תמונות הפטרייה באתר Mushroomexpert.com