נטופה ים-תיכונית
Lactarius mediterraneensis
סוג: נטופה Lactariusמשפחה: חריפיתיים Russulaceae
*השם העברי של הפטרייה הוא שם זמני.
**בשנת 2024 הפטרייה זוהתה באמצעות זיהוי גנטי אשר התבצע ע"י אלעד גילאון, במעבדה של פרופ' שי קובו בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.
*הפטרייה נחשבת למין די נדיר של אזור ים התיכון שנמצא ברשימה העולמית של מיני פטריות בסכנת הכחדה (The Global Fungal Red list) . היא גדלה לרוב בחורשות של אלון הגלעין Quercus ilex שמצטמצמות בגלל שריפות טבעיות וכריתה למטרות בנייה ושטחי חקלאות. בישראל הפטרייה נמצאה בקרבת אלון מצוי Quercus calliprinos וככל הנראה מסוגלת ליצור מיקוריזה גם איתו. עדיין לא ברור עד כמה היא נדירה או שכיחה בארץ.
גופי הרבייה מוצקים. הכובע מ-5 עד ל-10-15 ס"מ בקוטרו, שוליו בתחילה מקופלים והוא פחוס או שקוע מעט, ולאחר מכן נפתח ונעשה דמוי משפך רחב ורדוד, ושוליו דקים, ישרים או מעט גליים. פני הכובע יבשים, ללא ברק, צבעו בז'-ורדרד, בז'-צהבהב, קרם-כתמתם. ועל פני הרקע הבהיר לעתים ניתן לראות מעגלים של שקעים קטנים ועגולים בצבע כהה יותר, חום-צהוב-בהיר או כתום-אוקר-בהיר. לעתים הם מודגשים יותר בקרבת השוליים.
הדפים דקים, צרים, צפופים, בעלי דפי ביניים, יושבים או גולשים מעט לרגל, לפעמים מסתעפים, גליים, צבעם בתחילה קרם או קרם-צהבהב והופך לאוקר או חום-אוקר. על פניהם נראות טיפות קטנות של נוזל חלבי לבנבן שמשתנה לצהוב.
הרגל קצרה ביחס לקוטר הכובע, מרכזית, גלילית, ישרה או הולכת צרה כלפי מטה, גובהה 3-6 ס"מ, עוביה 1,5-3 ס"מ. בתחילה היא אטומה וקשה, ובהמשך נעשית חלולה ושבירה. פניה חלקים, יבשים, צבעה לבנבן או קרם ועל פניה לעתים נראים שקעים עגולים וקטנים בדומה לאלה שעל הכובע, כהים יותר מצבע הרקע, חומים-צהובים או צהובים-כתומים.
הבשר מוצק, קשה, לבנבן, בחתך משתנה לקרם-צהבהב, ריחו פירותי עדין או מעט חריף, הטעם מר-חריף. הנוזל החלבי לבנבן ונעשה צהוב בחשיפה לאוויר, בדרך כלל לא מרובה, טעמו חריף מאוד. תמיסת KOH הופכת את הבע הבשר לצהוב-גופרית.
צבע אבקת הנבגים קרם-צהבהב. הנבגים אליפסואידיים-רחבים עד כדוריים, מצולעים-מקושטים, 9-12*8-10 מיקרון.
הפטרייה יוצרת שותפות (מיקוריזה) עם מינים ים-תיכוניים של אלונים, מעדיפה אדמות גיריות. בישראל היא נמצאה על-ידי טלי קוסובסקי בכרמל בחודש דצמבר. עד לשנת 2024 לא ידענו על קיומה בארץ. סביר להניח שהתבלבלנו בשטח בינה לבין מין קרוב נטופה דורית (שאצלה הנוזל החלבי נשאר לבנבן ולא משתנה לצהוב.) מין קרוב נוסף, נטופה זהובת-נטף, שגם אצלה הנוזל החלבי הוא צהוב, שונה בגוונים יותר בולטים של ורוד בצבע הכובע ועל פני הרגל. הנוזל החלבי של נטופה ערבה הוא כתום-תפוז, הנוזל החלבי של נטופה דממנית הוא אדום-ייני.
הפטרייה לא ראויה למאכל בגלל הטעם החריף-מר שלה. אולי מתאימה לכבישה לאחר השרייה ממושכת במים.
בתאור השתמשתי במידע מתוך מאמר FIRST RECORD, PHYLOGENETIC ANALYSIS, AND KEY TO LACTARIUS MEDITERRANEENSIS (RUSSULALES, BASIDIOMYCOTA) AND ITS RELATED SPECIES IN TLEMCEN'S NATIONAL PARK (ALGERIA)
וגם מהאתרים pilze.de, micologica-barakaldo.org
תמונות הפטרייה באתר pharmanatur.com
התאור חובר על-ידי אולגה גודורובה
סוג פני ההינומיתההינומית דמויית דפים
צורת גוף הרבייהפטריות הכובע המורכבות מכובע ורגל
צורת הכובעהכובע קמור הכובע שקוע או פחוס במרכזו הכובע משפכני
סוג כיסוי הכובעפני הכובע חלקים, משיים פני הכובע בעלי אונות
סוג שולי הכובעהשוליים מקופלים כלפי פנימה השוליים יורדים כלפי מטה השוליים דקים, חדים השוליים דמויי להב השוליים גליים השוליים ישרים, חלקים
צורת הדפיםהדפים צפופים, דקים בעלי דפי ביניים הדפים צרים הדפים קשתיים, גולשים לרגל
צורת חיבור הדפים לרגלגולשים לרגל יושבים, מחוברים לרגל
צורת הרגלישרה הולכת צרה כלפי מטה גלילית
מיקום הרגל ביחס לכובעמרכזית
סוג כיסוי הרגלבעלת כתמים חלקה מנוקדת
מבנה הרגל הפנימיספוגית אטומה חלולה
תנאי הגדילהעל האדמה בקרבת עצי עלים
ריחו של גוף הרבייהריח פירות ריח חריף מתקתק ריח חלש, לא מזוהה
גודל גוף הרבייהגודל בינוני (5-15 ס"מ)
אכילותהפטרייה אינה ראויה למאכל
צבע אבקת הנבגיםלבן, קרם או צהבהב צהוב-כהה, אוקר
בשר הפטרייהמצהיב מפריש טיפות נוזל
צבע הכובע/ גוף הרבייה כולואפרסק, תפוז, חלודי, חום-חלודי לבן, קרם או צהבהב צהוב, אוכר, צבע חול
צבע ההינומית (דפים, נקבים וכדומה)לבן, קרם או צהבהב צהוב, אוכר, צבע חול אפרסק, תפוז, חלודי, חום-חלודי
צבע הרגלצהוב, אוכר, צבע חול לבן, קרם או צהבהב
